ראשית, במונחים של יכולות חדשנות מתמשכות: השקעה לא מספקת במחקר ופיתוח; היעדר מערכת מחקר טכנולוגית משותפת; מחקר טכנולוגי נפוץ צופה פני עתיד ובסיסי מפגר מאחורי התפתחות התעשייה; מספר הפטנטים ואיכותם שונים באופן משמעותי מאלה של מדינות מפותחות.
שנית, מבחינת איכות ותועלות: מחקר בסיסי על אמינות המוצר ושיטות בדיקה הפכו לצווארי בקבוק המעכבים את שיפור איכות המוצר; קיים פער גדול בין פריון העבודה ושיעור הערך המוסף התעשייתי של העובדים בהשוואה למדינות מפותחות; היעדר מותגים משפיעים בעלי שם בינלאומי; מוצרים תופעת ההומוגניות ותחרות במחירים נמוכים היא רצינית, ושיעור הרווחים במכירות של ארגונים נמוך.
השלישי הוא המבנה התעשייתי: שיעור התפוקה של ענף השירותים היצרני נמוך יחסית, וקיים פער מסוים בין שלמות הציוד של החברה לבין יכולת ההתקשרות הכללית של המיזם ושל חברות זרות; הפיתוח של תעשיות קשורות בתעשיות במעלה הזרם והמורד של ציוד האנרגיה אינו אחיד; שיטות ורמות ניהול ועתודות כישרונות מקצועיים 2. יכולת תמיכה חלשה של חלקים ורכיבים מרכזיים וכוח מיקוח חלש לחומרים בסיסיים; יכולות תכנון תעשייתיות חלשות ברמה העליונה וניהול מגזרי של המגזר הובילו לבנייה רצינית שחוזרת על עצמה ולריכוז תעשייתי נמוך.
רביעית, מבחינת תקנים, אישורים ומערכות הערכת התאמה: לא מספיק יכולות בדיקה ובדיקה של מוצרים לתנאי סביבה מיוחדים כמו "שלושה גבוהים", חום לח ועמידות בפני רעידות אדמה; טרם הוקמו תקני אמינות מוצר ומערכות הערכה; סוכנויות הסמכה ובדיקות קיימות לא הוכרו על ידי רשויות בינלאומיות.
